מילון מונחים על בתי אבות

השתתפות עצמית – הסכום שהמשפחה נדרשת לשלם מכיסה בנוסף לסיוע הממשלתי במימון בית אבות. הסכום נקבע לפי הכנסות המשפחה ונכסיה ומעודכן מעת לעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

סל שירותים – מכלול השירותים הרפואיים והטיפוליים הכלולים במחיר השהייה במוסד ואלה הדורשים תשלום נוסף. כולל שירותי סיעוד בסיסיים, ארוחות, פעילויות וטיפולים פרה-רפואיים.

ADL (Activities of Daily Living) – מבחן לבדיקת יכולתו של הקשיש לבצע בכוחות עצמו את המטלות הבסיסיות: ניידות, הלבשה, אכילה, רחצה ושליטה בסוגרים. המבחן קובע את רמת העצמאות הנדרשת ומשפיע על סוג המסגרת המתאימה.

הערכה גריאטרית מקיפה (CGA) – הערכה רב-תחומית הבוחנת את המצב הרפואי, התפקודי, הקוגניטיבי והחברתי של הקשיש. ההערכה מבוצעת על ידי צוות רב-מקצועי ומשמשת בסיס לתכנון הטיפול.

תוכנית טיפול אישית – מסמך המגדיר את יעדי הטיפול, אמצעי ההתערבות, חלוקת האחריות בין הצוותים השונים ולוחות זמנים לביצוע. התוכנית מתעדכנת באופן תקופתי בהתאם להתקדמות הקשיש.

מעקב שוטף – מעקב צוות בית אבות אחרי תוכנית הטיפול באופן שמאבחן בעיות חדשות ומעדכן את תוכנית הטיפול בהתאם. כולל ניטור רציף של יישום התוכנית וזיהוי שינויים במצב הקשיש.

הערכת מצב קוגניטיבי – אבחון היכולת המנטלית של הקשיש וזאת על ידי בדיקת יכולת הזיכרון, ההתמצאות, השיפוט וכן הלאה. ישנם כלי אבחון סטנדרטיים המשמשים את המאבחנים כמו מבחן שעון, MDS, MMSE וכן הלאה.

הערכת מצב תפקודי – בדיקה של יכולת הקשיש לבצע את 6 פעולות היומיום הבסיסיות (שכיבה וקימה, הליכה, רחצה, שליטה על הסוגרים, אכילה והיכולת להתלבש באופן עצמאי).

הערכת מצב נפשי – בדיקה הקובעת מה מצב רוחו (MOOD) של הקשיש (דיכאוני, תקין וכן הלאה). ישנם מבחנים סטנדרטיים כגון מבחן רת"ד.

בדיקה תקופתית יזומה – ביצוע הערכות מצב שונות באופן תקופתי בכדי לאבחן את המצב הנוכחי ולאפשר התאמת תוכנית טיפול מיטבית.

שיקום גריאטרי – תהליך טיפולי המיועד לשיפור או שמירה על היכולות התפקודיות של הקשיש באמצעות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים.

ניידות – אפשרות הקשיש לנוע באופן עצמאי ממקום למקום בתוך שטח בית האבות.

דמנציה – מונח כללי המתאר קבוצת תסמינים הכוללת ירידה בזיכרון, בחשיבה ובכישורי חברתיים החמורה מספיק כדי להפריע לתפקוד היומיומי. האלצהיימר הוא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה.

דיכאון גריאטרי – מצב נפשי נפוץ בקרב קשישים המאופיין בעצבות מתמשכת, אובדן עניין בפעילויות וירידה בתפקוד. מצריך זיהוי מוקדם וטיפול מתאים על ידי אנשי מקצוע.

ציוד תומך – מכלול הפריטים המשמשים את הקשיש בעת השהייה בבית האבות הסיעודי. ציוד זה כולל פריטים כגון כסא גלגלים, מיטה, מזרון, שולחנות, אמצעים למניעת פצעי לחץ ועוד.

מניעת נפילות – מערכת אמצעים לזיהוי קשישים בסיכון גבוה לנפילה וטיפול מונע הכולל התאמת הסביבה, שימוש בציוד מתאים ואימון הליכה. כוללת מעקות, תאורה מתאימה והדרכת הצוות.

הגבלה פיסית – מגבלה המושתת על הקשיש, בהסכמתו או בהסכמת האפוטרופוס שלו, ונועדה לסייע בתוכנית הטיפול כפי שנקבעה. השתת מגבלה פיסית תישקל על ידי צוות המטפלים של בית אבות סיעודי אחרי ששאר האופציות מוצו. נעשה שימוש רק לאחר מיצוי חלופות אחרות ובאישור רפואי.

מונחים פסיכו-סוציאליים

הסתגלות למוסד – תהליך הכרת המקום והשגרה החדשה, יצירת קשרים חברתיים והתמודדות עם השינוי. תקופה קריטית הדורשת ליווי וסיוע מקצועי מצד הצוות החברתי.

פעילות טיפולית – מגוון פעילויות המיועדות לשמירה על היכולות הקוגניטיביות והפיזיות: טיפול בעיסוק, פעילות יצירתית, מוזיקה, גינון טיפולי, הדרכת זיכרון ופעילויות קבוצתיות המעודדות חברתיות.

טיפול רב-מקצועי – גישה טיפולית המשלבת מקצועות שונים: רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטניות ומטפלים נוספים העובדים יחד להשגת מטרות הטיפול.

אפוטרופסות – האפוטרופוס מוגדר כממונה ומוסמך משפטית לטפל בענייניו של קשיש, שמוכח שאינו יכול לדאוג לענייניו בעצמו ולקבל החלטות עבורו, הקשורות לניהול אורח חייו ורכושו. האפוטרופוס יכול להיות בן משפחתו של הקשיש, חבר קרוב, גוף או בית אבות, ונמצא בפיקוחו של מוסד האפוטרופוס הכללי.

אפוטרופוס זמני – אפוטרופוס המתמנה לתקופה מוגבלת במקרים דחופים או עד להכרעה סופית בבקשה לאפוטרופסות. מתמנה כאשר יש צורך דחוף בקבלת החלטות בשם הקשיש.

דיור מוגן – בית המספק מקום מוגן, חיי חברה ענפים לצד חיים בטוחים ומהנים הכוללים פעילויות תרבות פנאי ורווחה, עבור אנשים קשישים עצמאיים לחלוטין, המסוגלים לתפקד בעצמם ולהמשיך ליהנות משגרת חייהם כרצונם. מסגרת זו נחשבת כבית רגיל ולכן אינה מצריכה רישיון תפעולי מטעם משרד ממשלתי, מלבד היתרים רגילים לבית מגורים.

מוסד משולב – בית אבות המכיל מחלקות שונות לטיפוח דיירים במצבי תפקוד שונים: עצמאים, תשושים, סיעודיים ותשושי נפש באותו מתחם. מאפשר מעבר הדרגתי של הדייר בין המחלקות בהתאם לשינוי במצבו.

מחלקה סגורה – יחידה המיועדת לתשושי נפש עם נטיות נדידה או התנהגות מסכנת, הכוללת אמצעי בטיחות מיוחדים ופיקוח מוגבר 24 שעות ביממה עם צוות מיומן בטיפול בחולי דמנציה.

יחידת זיכרון – מחלקה מיוחדת לחולי דמנציה ואלצהיימר עם סביבה מותאמת, צוות מיומן ותוכניות טיפול ייחודיות הכוללות פעילויות להארכת הזיכרון ושמירה על יכולות קוגניטיביות.

מרכז יום לקשיש – מסגרת המספקת שירותי טיפול ופעילויות במשך שעות היום, המאפשרת לקשיש להמשיך לגור בביתו תוך קבלת סיוע והשגחה. כוללת ארוחות, פעילויות חברתיות וטיפולי שיקום.

בית אבות סיעודי – מוסד המיועד לקשישים הזקוקים לטיפול סיעודי מלא או חלקי, הכולל עזרה בפעולות היומיום, מעקב רפואי צמוד וצוות מיומן בטיפול בקשישים עם מגבלות תפקודיות.